חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' כהן-בן שיטרית ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 11.4.13 בהיעדר התייצבות הנתבעים לדיון.

התובעת הגיבה לבקשה והתנגדה לביטול פסק הדין.

ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין כשנפל פגם בהליך, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. במקרה כזה בית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, האם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

ב"כ הנתבעים טען כי לא קיבל ההחלטה בנוגע למועד הדיון שהומצאה לו בפקס מטעם ביהמ"ש אלא הדבר נוגע לו טלפונית, אולם מועד הדיון עודכן לא נכון ביומן משרדו.

עיון במחשב מראה כי ההחלטה על דחיית הדיון ומועדו החדש הומצאה למשרדו של ב"כ הנתבעים בפקס. ב"כ הנתבעים לא צירף לבקשותיו תצהיר בשמו בו הוא מצהיר על אי קבלת ההחלטה כנדרש בתקנה 497א(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והסתפק בתצהיר מטעם המזכירה. משלא הוגש תצהיר כנדרש בתקנה, חזקה היא שההחלטה התקבלה במשרדו של ב"כ הנתבעים.

יתרה מכך, ההחלטה בדבר דחיית הדיון ומועדו החדש ניתנה נוכח בקשתו של ב"כ הנתבעים לדחות דיון שנקבע במקור למועד אחר. ב"כ הנתבעים לא התייצב לדיון המקורי וממילא הייתה מוטלת עליו האחריות לבדוק מיוזמתו האם ניתנה החלטה לבקשה ומהי. אשר על כן, זימון הנתבעים לדיון נעשה כדין ועסקינן בביטול בשיקול דעת בית המשפט.

נטען כי מועד הדיון נרשם בשגגה במועד אחר ביומן המשרד. התרשמתי שאין מדובר בזלזול בבית המשפט ויש מקום לבדוק את טענת ההגנה לגופו של ענין.

הנתבעים טענו כי הנתבע 2 לוקה בנפשו וחתם, ככל הנראה במקומה של רעייתו הנתבעת 1 על מסמכי ההתקשרות. יוער בהקשר זה כי ב"כ הנתבעים נדרש להציג תצהיר של הנתבע אולם לא עשה כן והפנה למצבו הרפואי. משכך, נדרש להבהיר לבית המשפט האם הנתבע חסוי והאם חתם על ייפוי כח להסדרת הייצוג. למרבה הפלא נטען כי אינו חסוי ולא חתם כלל על יפוי כח. בנסיבות אלו, לא ברור לי כיצד מתנהל ייצוגו ועל ב"כ הנתבעים להסדיר זאת בטרם ימשכו ההליכים.

יובהר כבר עתה כי לא כל מחלת נפש מעידה על אי כשירות משפטית. אולם משפורטה הגנה כלשהי ואף אם היא דחוקה, יש מקום ליתן לנתבעים את יומם בבית המשפט וזאת אף בהתחשב בזכות הגישה לערכאות (ראה לעניין זה גם רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק – על 2001(1) 1121).

נוכח האמור לעיל וחרף התנהלות ב"כ הנתבעים פסה"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בהיעדר תשלום והצגת אסמכתא במועד האמור, דין הבקשה כנדחית.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: